בשנים האחרונות אני מתמודדת עם השאלה איך לחבר את תחומי העיסוק השונים שלי. למדתי דברים שונים מאוד זה מזה לכאורה ואיך הם מתחברים? האם צריך בכלל לחבר ביניהם? משה פלדנקרייז שאל את המושג "דרגות חופש" מעולם האלגברה. במובן המקורי, הכוונה היא למצב שבו במערכת משוואות מספר הנעלמים גדול ממספר המשוואות. מספר הפתרונות האפשריים למערכת המשוואות גדל ככל שההפרש בין מספר הנעלמים למספר המשוואות גדל. המקבילה לכך בפלדנקרייז היא מספר האפשרויות לבצע פעולה מסויימת – למשל להתגלגל מהבטן לגב. ככל שאנחנו נוקשים יותר – יש פחות אפשרויות. הנוקשות נגרמת על ידי כך שחלקים מסויימים מהגוף "עובדים קשה" רוב הזמן כמו אזור העורף, הגב התחתון והפרקים. לעומת זאת, אזורים אחרים "שכחו" שביכולתם לנוע כמו החוליות המרכזיות של עמוד השדרה והצלעות. הסיבה שהחלקים הללו שוכחים את יכולת התנועה שלהם היא פשוטה מאוד. רוב הזמן אנחנו לא משתמשים בהם. כשיושבים שעות רבות על הכסא, אנחנו לא מניעים את החוליות המרכזיות של עמוד השדרה ולא מתפתלים. המסלולים במוח שאחראים על התנועתיות של חלקים אלו נחלשים ואינם זמינים לנו ללא השקעה של מחשבה מודעת. כתוצאה מכך נוצר עומס על החלקים שעובדים קשה המביא לכאבים ופגיעות. איך כל זה מתחבר לעבודה סוציאלית? כפי שיש לנו דפוסי תנועה (המסלולים במוח שגורמים לנו לעשות פעולות מסויימות שוב ושוב באותו אופן) יש לנו גם דפוסים רגשיים והתנהגותיים. התרגלנו להרגיש באופן מסויים בתגובה למצבים מסויימים ולהגיב בהתאם. למשל, כששומעים סירנה, אצל רובנו הדופק יעלה ורמת החרדה תגבר. חלק מהאנשים יתקשרו לאנשים קרובים אליהם לשוחח על מה שקרה. אחרים יפנו להתמכרויות כמו אכילה, עישון, משחקי מחשב או שוטטות ברשתות חברתיות. הבעייה היא לא עם הדפוסים. לפעמים הם באמת מתאימים לסיטואצייה. אבל לא תמיד. ובמצבים אלו אין לנו חופש בחירה. אין לנו יכולת לעצור רגע ולבדוק, האם באמת מסוכן פה עכשיו? אם כן, מה הדבר הכי אפקטיבי לעשות? עישון סיגרייה כנראה שלא יסייע בכל מקרה. לרוב גם לא עוד כוס קפה.
הבנתי שדרך העיסוקים השונים שלי אני שואפת להגדיל את חופש הבחירה שלי. זה גם מה שהייתי רוצה להביא לעולם. ככה נסגר לו מעגל והתחברו להם כמה תחומים לכאורה לא קשורים.
healing-cycles.com 